אבחנת לשון ואבחנת דופק

גואה-שה

האבחון עומד בבסיס כל הליך רפואי, כאשר ברור שאין יכולת להעניק טיפול נאות מבלי לבצע את האבחון כשורה. יש כיום כלי אבחון מתקדמים, חלקם מבוסס על טכנולוגיה חדישה, אבל גם כלים מסורתיים ועתיקים שנותרו רלוונטיים עד עצם היום הזה. שיטת האבחון המרכזית העומדת בבסיס הרפואה הסינית, המבוססת על אבחנת לשון ואבחנת דופק, עונה על התנאי הזה. למרות שאין לה בהכרח ביסוס מדעי, באינספור מקרים היא מוכיחה את עצמה כמדויקת אפילו יותר מאשר האלטרנטיבות הקיימות.

ההנחה: "חיים ומוות ביד הלשון"

הרפואה הסינית מעמידה באופן מסורתי את הלשון ככלי האבחוני המרכזי. נקודת המוצא היא שדרך התבוננות מושכלת בלשון של האדם ניתן להסיק הרבה מאוד דברים על מצבו הכללי, בריאותיו ומצב האיברים ומערכות הגוף שלו. בהשוואה לאבחון דופק, אליו נתייחס בהמשך, אבחון לשון הוא פשוט יותר לביצוע ותוצאותיו נוטות להיות חד משמעיות יותר.

את הלשון נהוג לחלק לשלושה אזורי אבחון, או אם תרצו אופני התבוננות. בחלוקה הראשונה, ההנחה היא שאזורים שונים בלשון משקפים את מצבם של איברי הגוף הפנימיים (למשל, הכבד בה לידי ביטוי בקצוות הלשון). החלוקה השנייה היא לאזורים המבטאים את שלושת מחממי הגוף, כלומר, פלג הגוף העליון, התחתון והאמצעי. חלוקה נוספת היא בהתאם לשכבות הגוף הפנימיות והחיצוניות, שאף הן באות לידי ביטוי שונה בלשון.

כך מסיקים מהלשון על בריאות האדם

רופא אשר מבצע אבחנת לשון ישים לב לכל אחד מאזורי השיקוף, תוך הנחה שבכל אחד מהם עלולות להיות בעיות המשפיעות על בריאותו של האדם. היסוד התיאורטי הוא שמצבים של חוסר איזון בגוף (באנרגיית הצ'י, בדם, ביין ויאנג וכדומה) צפויים לבוא לידי ביטוי במראה הלשון.

כך למשל לשון בעלת גוון אדום מהמקובל עלולה להעיד על חום פנימי הנוצר בגוף, לרבות דלקות, מחלות חום בעלות בסיס זיהומי ועוד. אם הלשון היא חיוורת, דוגמא נוספת, ייתכן שמדובר במצבים דוגמת אנמיה או חוסר דם. כאשר הלשון נפוחה, סביר הבעיה היא הצטברות לחות בגוף: כפי שקורה במצבים של עודף משקל, בצקות ואחרים.

הרכיב המרכזי השני: אבחנת דופק

לא על הלשון לבדה מבוסס האבחון על פי הרפואה הסינית. אבחנת דופק משלימה את התמונה. היא נעשית במישוש ומצריכה בדרך כלל מיומנות גבוהה במיוחד מצדו של הגורם המאבחן: בלא מעט מקרים דרוש פרק זמן של כמה שנים לפחות על מנת שניתן יהיה לשלוט באבחון בצורה נאותה.

המאבחן ממש את הבטן, את הדופק הרדיאלי במפרק כף היד ונקודות אחרות בגוף הנחשבות לרגישות במיוחד. הוא בוחן את הקצב, העוצמה, הנפח ופרמטרים אחרים המרכיבים את הדופק, מגדיר את "איכות" הדופק ומזהה בהמשך לכך דפוסים פוטנציאליים של מחלות או בעיות בריאותיות הבאים בו לידי ביטוי. אחד היתרונות המרכזיים של אבחון דופק הוא שבאמצעותו ניתן לגלות גם מצבים רפואיים חדשים, שעלולים שלא להתגלות באבחנת הלשון בה באים לידי ביטוי בעיקר מצבים ארוכי טווח. הסיבה היא שהלשון אינה משתנה בקצב מהיר במיוחד.

על כל פנים, כמעט בכל המקרים ייעשה שילוב בין שתי שיטות האבחון שהוזכרו כאן על מנת לקבל תמונה מדויקת ורחבה ככל שניתן, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך יותר. לצד זה מבצע המאבחן ברפואה הסינית תשאול, גם כאן על פי יסודות תיאורטיים ברורים המלווים את השיטה מזה אלפי שנים. הרפואה הסינית יכולה להיעזר גם באבחונים קונבנציונליים יותר, אך הם כמובן לא נעשים על ידי מאבחנים מן המניין ברפואה הסינית.

דילוג לתוכן