מוקסה – שיטה עתיקת יומין לטיפול וריפוי
עקרונות השיטה העתיקה יותר מדיקור סיני פשוטים מאד. צמח הלענה ממנו ניתן להפיק שמן אתרי הנחשב לבעל סגולות ריפוי מונח על עורו החשוף של האדם ומוצת. האדם חש צריבה קלה וייתכן כי גם יסבול מהצטלקות באיזור המגע, אך על פי הרפואה הסינית ההקלה המשמעותית במכאוביו תהיה שווה את זה. כיום, רפואת המוקסה המודרנית אינה מחייבת את הצילוק וניתן להשתמש בחומרים חוצצים כדי למנוע מגע ישיר של הלענה הבוערת עם העור אך לשמר את החום המועיל. כדי לעסוק בתחום יש צורך ברשיון מיוחד הנפרד ממקצועות הריפוי הסיניים האחרים כגון שיאצו או דיקור סיני.
באילו מקרים ניתן להסתייע בטיפולי מוקסה?
על פי הרפואה הסינית, תפקידו של הרופא הוא למנוע מחלות, ולכן ניתן להיעזר במוקסה גם כשאין כאב או חולי כדי להעניק לגוף זריקת אנרגיה מרעננת ומחממת ולעזור לו להתחזק ולהיות עמיד יותר מפני מחלות. אולם, השיטה נחשבת ליעילה כנגד כאבי ראש, בחילות, דלקות מפרקים ובעיות שונות באיברים פנימיים. כמובן שתמיד חשוב להוועץ ברופא לפני הטיפול כדי לוודא שהכאב לא נגרם כתוצאה משבר, חולי או בעיה רפואית כלשהי.
מוקסה מצלקת ומוקסה לא מצלקת
בעבר, במיוחד בקרב גברים, הצלקות דווקא נחשבו כמשהו חיובי. תרבות המזרח הרחוק מקדשת את הצלקת או הסימן אשר מביעים את התהליכים השונים שעבר האדם בחייו ואשר גבר עליהם. לכן המוקסה המצלקת לא נתפסה כמשהו מאיים או שלילי. הצלקת נגרמת עקב חשיפת העור לחום גבוה למשך מספר שניות, אך באמת שלא חייבים לסבול ממנה. ניתן להעזר בחומרים שונים כאמצעי בידוד ולמנוע את התהוות הצלקת על ידי שימוש במחטי דיקור המוליכות את החום או במלח, ג'ינג'ר ושום.
מה חשוב לדעת לפני שמתחילים טיפול במוקסה?
הדבר החשוב ביותר לדעת לפני שמתחילים טיפול הוא האם המטפל ברפואה סינית עבר הכשרה ורשיון לטיפול, כמו כן, הטיפול אינו יכול להחליף טיפול רפואי קונבציונאלי אם אתם סובלים משבר, דלקות מפרקים כרוניות, סרטן חלילה או מחלות קשות נוספות. מטרת הטיפול היא להקל ולחזק את מערכות הגוף, אך הן אינן מתיימרות לרפא.
זכרו שהטיפול חושף אתכם לחום למשך מספר שניות, לכן הוא מחייב אתכם להחזיק מעמד בתחושת הצריבה הזמנית, אי הנוחות תחלוף בתוך מספר שניות ולאחר מכן תחושו הקלה. כמו כן, לא מומלץ להגיע רעבים או עייפים מאד לטיפול, וכדאי שלא לעסוק בפעילות ספורטיבית מאומצת לאחר מכן.
לסיכום
טיפולי מוקסה הינם עתיקים מאד וכנראה שקדמו לדיקור. הטיפולים התפתחו בסין העתיקה ומשם נפוצו ליפן ושאר מדינות המזרח הרחוק. במהלך הטיפול נעזר המטפל בצמח הלענה כדי לשרוף אותו על גבי עורו החשוף של המטופל ובכך ליצור חימום השמנים האתריים הנמצאים בצמח הנחשב לבעל סגולות רפואיות. כיום נעזרים המטפלים במחטי דיקור המוליכות חום וחומרים בריאים כגון מלח, ג'ינג'ר או שום כדי שיהוו חציצה בין הלענה הבוערת ובין העור ולא ייווצרו צלקות.
